צריך שניים לטנגו?! באמת?
צריך שניים לטנגו?! באמת? גם כשאני באמת רוצה ליצור שינוי? כשאני באמת רוצה תוצאה אחרת ...
כמה פעמים שמענו את הביטוי הזה: "צריך שניים לטנגו" ולרוב בכלל לא בהקשר של ריקוד הטנגו :-) , ביטוי זה הפך ל"מתאים" לכל קושי שנוצר במערכות יחסים, זוגית ובכלל כאשר ישנם 2 משתנים שמשפיעים על התוצאה. אם תסתכלו על זה לרוב, הביטוי הזה לא רק שלא עזר, הוא גם נתן לנו "תירוץ טוב" למה לא לשנות, למה אי-אפשר לתקן... כי עד שהוא לו יבין/ישתנה/יסכים לקבל טיפול – זה לא יעבוד! "זה לא תלוי רק בי"
אז אם זאת התוצאה שאנחנו מקבלים מהביטוי הזה: "צריך שניים לטנגו" אולי הגיע הזמן באמת לבחון אותו... איך יכול להיות שאנו מסכימים לזה ו"מקבלים את רוע הגזירה" / "זה המצב" - הפחד הגדול של בני- האדם הוא הפחד משינוי, ולכן כל מה ש"מצדיק" הימנעות משינוי אנו לרוב "מקבלים" כנכון עד שאין ברירה אחרת עד ש"כלו כל הקיצים"
אפילו בריקוד, לא בהכרח חייב ששני בני הזוג יידעו לרקוד באותה רמה, או בכלל לפעמים צד אחד לא יודע לרקוד, אך מוכן להתמסר, להיות מובל ואז ממש לא "צריך שניים לטנגו"... כי ברגע שאחד שינה משהו: למד להוביל או היה מוכן להתמסר ולהיות מובל – התוצאה בהכרח השתנתה! בואו ניקח את זה לחיים שלנו, בכל מערכת יחסים: זוגית / הורה-ילד / מורה-תלמיד / מאמן-מתאמן/ בוס-עובד ועוד... כאשר שם מופיעה תוצאה לא טובה או כזאת שאנו לא אוהבים, ביכולתנו, כגורם משפיע אחד ליצור את השינוי! בכך שנשנה משהו בנו, נשנה משהו בפעולות שלנו, נשנה משהו במחשבות שלנו על האדם שמולנו! נבחר להיות יותר סובלנים, נבחר להיות יותר מחוייכים, נבחר במקומות מסוימים להיות יותר מובלים או מתמסרים ובמקומות אחרים להיות המובילים :-) דמיינו סיטואציה עם הילד שלכם / בן הזוג שלכם (תבחרו מערכת יחסים ששם הייתם רוצים שתופיע תוצאה אחרת) ועכשיו הסתכלו על עצמכם – מי אתם שם? איך אתם נראים ומתנהגים וראו את הצד שמולכם – איך הוא מגיב? איך הוא נראה? ..... ועכשיו עשו זאת שבו רק הפעם תראו אתכם יותר סובלנים/יותר מחוייכים/יותר שקטים/יותר אוהבים (בחרו משהו אחר/ טוב יותר) ראו עכשיו מי אתם שם? איך זה נראה? והסתכלו על הצד השני- איך הוא מגיב לשינוי שחל בכם לאדם שבחרתם את עצמכם הפעם. אנו בני-האדם, הגורם המשפיע על חיינו ועל מערכות היחסים עם האנשים שהכנסנו / נכנסו לחיינו :-)
היה השינוי שאתה רוצה שיופיע בחיים שלך!