אמונה או תקווה?
אמונה מול תקווה?! מה ההבדל? האם יש הבדל? בואו נתבונן בזה... בתחומים מסוימים בחיים שלנו שאנו לא ממש אוהבים או מרוצים מהתוצאות שמופיעות, או שאנו רוצים יותר... שאלו את עצמכם מה המחשבה שיש שם? מה האמירה שלי על הסיטואציה? האם מה שאני אומרת לעצמי זה: "אני מקווה לטוב" או "אני מאמינה שיהיה טוב" ועכשיו בדקו עם עצמכם איזו תחושה עולה כשיש שם "אני מקווה" ואיזו תחושה עולה כשיש שם "אני מאמין" ...
אני מקווה / התקווה מגיעה ממקום נמוך יותר, קורבני, מקום פחות מאמין, מקום ש"מאמין" שזה לא תמיד בשליטתי / שזה תלוי במישהו אחר ולי אין הרבה מה לעשות... למעט לקוות / לשמור על התקווה. לעומת זאת אני מאמין / האמונה מגיעה ממקום גבוה יותר, אחראי. מקום כמעט יודע (ידיעה היא השלב הבא מעל אמונה). כשאני מאמינה, אני מאמינה שיהיה טוב. למה? ככה :) זאת האמונה שלי, מותר לי להאמין במה שאני רוצה ככה סתם!
אז... אני מזמינה אתכם להתבונן על תחומים בחיים שלכם שהייתם רוצים יותר, זאת יכולה להיות הזוגיות, מערכות היחסים שלכם, חברויות, קריירה, הגשמה או כל תחום שתבחרו, צרו שם מודעות למחשבה / לאמירה שנאמרת שם וצרו שינוי: החליפו תקווה באמונה! אמונה במה? במה שתבחרו :) אמונה בעצמי! אמונה שמגיע לי! אמונה באנשים! אמונה בעולם! אמונה ביקום הזה! אמונה באלוהים! תבחרו במה להאמין - העיקר שתאמינו!!! ואז יקרה הקסם, פתאום יופיעו תוצאות אחרות! טובות יותר.
האימון האונטולוגי - פשוט ומייצר תוצאות :)