כן, זו זכות לחיות
במותם ציוו לנו את החיים!
היום, אפילו יותר מתמיד רגע אחרי יום השואה, רגע אחרי יום הזכרון, רגע אחרי שירת התקווה ההמונית בכל הארץ, ורגע לפני יום העצמאות... היום יותר מתמיד, אני מבינה את המושג "במותם ציוו לנו חיים"
כן, זו זכות לחיות - אך זו חובה לחיות את החיים במלואם! בזכות מישהו, יש לנו את החיים האלה, את המדינה הזאת, את העצמאות, את החירות! האנשים שהקימו את המדינה הזאת עבורנו, עשו הכל כדי שזה יקרה, הבחורים הצעירים, שהתגייסו, נלחמו והגנו על המולדת, כל אותם אנשים שבזכותם המדינה ה"קטנה" הזאת קיימת! יצרו עבורנו עולם טוב יותר, בטוח יותר, עולם שאפשר לחיות בו! חובתנו לעשות בכל יום את הטוב ביותר עבורנו ועבור יקירנו, חובתנו להיות טובים יותר, אדיבים יותר, מודים יותר על מה שיש לנו... להעריך! כל יום נחשב, כל רגע נחשב, כל שמחה נחשבת, כל הצלחה, כל חיוך... הכל נחשב! ולכן, השאלה היא: איך נראים חיי כשאני חי אותם במלואם? ואז... לעשות את כל מה שנדרש כדי לחיות אותם!